שנת הלימודים החדשה בפתח וישנו חשש מסוים שחלקנו מכירים היטב – מאבקי הבוקר של הפרידה מהילדים.
אז אם אי פעם חוויתם את הפרידות קורעות הלב האלה בשער הגן או בית הספר, תהיו בטוחים שאתם לא לבד.
כאמא שחוותה קשיים אמיתיים עם פרידות הבוקר, אני מבינה בהחלט את הרגשות האלה. אז הרשו לי לשתף אתכם בכמה רגעים מהמסע שלי שבטח ישמעו לכם מוכרים.
בתקופת הגן זה היה קשה. הבוקר הרגיש כמו קרב היאבקות נגד הזמן. להלביש אותה היה כמו לנסות להלביש תולעת מתפתלת. נעליים? זה היה כאילו הם נעלמו באוויר. וברגע שהגענו סוף סוף לשער הגן, ברז המים נפתח…. הדמעות זולגות על פניה, העיניים הגדולות והעצובות האלה שמביטות לעברי כאילו שהיא נשארת מאחור לנצח.
האחיזה שלה ברגל שלי הייתה חזקה כמו קואלה שנצמדת לעץ ולא רוצה להרפות. הלב שלי הרגיש כאילו הוא נמתח לכל הכיוונים, נקרע בינה לבין האחריות שלי. בעיצומם של הפקקים בדרך לעבודה, הדמעות זלגו לי בעיניים וסצנת הפרידה הקשה לא יצאה לי מהראש. תחושת האשמה ליוותה אותי לאורך כל היום.
ואז הגיעו ימי בית הספר. חשבתי שזה יהיה קל יותר, אבל האתגרים פשוט נהיו חדשים. היא הייתה מתעוררת עם מבט עצוב, לפעמים טענה שכואבת לה הבטן או שהיא לא מרגישה טוב. ידעתי שהיא לא רוצה ללכת. היא הייתה אומרת: "משעמם לי בבית ספר", או "אין לי עם מי לשחק" וזה היה כאילו שהדאגות והבעיות שלה גדלו איתה.
כאמא, כאב לי הלב. הלוואי שיכולתי להיות לצידה במהלך היום. אבל לאט לאט התחלנו למצוא דרכים להתמודד עם הרגעים הקשים האלו.
**הרפתקאות בוקר**
דיברנו על הדברים המהנים שצפויים בבית הספר – המשחקים, פעילויות מיוחדות – וזה עורר בה סקרנות.
**טקס פרידה**
המצאנו לחיצת יד סודית משלנו לזמן הפרידה. זה היה כמו הבטחה שנתראה בקרוב.
**החלפת סיפורים**
שיתפתי סיפורים מתקופת הלימודים שלי – הפעמים שהייתי עצבנית או החשש כשרציתי להכיר חברים חדשים.
**ניצחונות קטנים**
בכל פעם שהיא ניסתה משהו חדש, היינו חוגגים. למשל צעד שעשתה כדי לפנות לילדה במהלך ההפסקה או ניסיון ליזום סיטואציה חברתית.
**לדבר עם המורה**
הייתי מנהלת שיחה מהירה עם המורה שלה. הידיעה שאכפת לה עשתה הבדל גדול. היא היתה עוזרת לה להצטרף לפעילויות ולהתיידד.
**הפסקות נשימה**
לפעמים, היינו לוקחות נשימה עמוקה ביחד. זה עזר להרגיע את העצבים שלה – וגם את שלי!
**חיבוקים אחרי בית הספר**
כשאספתי אותה, הייתה לנו חגיגה קטנה משלנו. הייתי שואלת על היום שלה ומעודדת אותה לחלוק את החוויות (וזה לא היה לה תמיד פשוט לשתף…).
**זמן הקשבה**
בערבים, הייתי מייצרת לה הזדמנות לדבר על הדאגות שלה. זה הרגיש לה טוב לשחרר.
**החיוכים של אמא**
הקפדתי להיות עם פרצוף עליז בבוקר (לא קל בכלל!!!!). ילדים קולטים את הוויבז שלנו וזה משפיע עליהם.
אז, אם אתם מרגישים את הפרפרים האלה בבטן בזמן הפרידה בשער הגן או בית הספר, זכרו שאתם לא לבד ושיש דרכים להקל על רגעי הפרידה האלה.
שתהיה שנת לימודים מלאה בחברים חדשים, סיפורים מרגשים והרבה חיוכים 🙂
מרכז אפקט
שנת הלימודים החדשה בפתח וישנו חשש מסוים שחלקנו מכירים היטב – מאבקי הבוקר של הפרידה מהילדים. אז אם אי פעם חוויתם את הפרידות קורעות הלב האלה בשער הגן או בית הספר, תהיו בטוחים שאתם לא לבד. כאמא שחוותה קשיים אמיתיים
לקראת הקיץ התחלנו לייצר קהילת ספרים שמעוניינים לרכוש כלים שיסייעו להם לספר ילדים על הספקטרום באופן שמותאם לצרכים שלהם. קיימים כל כך הרבה גירויים שיכולים להגביר את החרדה ולגרום לסירובים ולהתפרצויות: אורות המספרה, מוזיקה ברקע, עומס האנשים, נגיעה של חפצים
כל הורה לילד עם או בלי צרכים מיוחדים, מתמודד באופן יומיומי עם התנהגויות מאתגרות. מצרפת שני צעדים פשוטים בגישה חיובית, שתוכלו ליישם כבר ממחר בבוקר! תעופו על ההצלחות של הילד שימו את הזרקור על התנהגויות חיוביות – לא רק כשהילד
למי מאיתנו שיש ילד על הספקטרום יכול לעיתים להרגיש בעוצמה את הקושי הנפשי, הרגשי והפיזי שבגידול ילד אוטיסט. ילד שמתקשה להבין את הסביבה, ילד שנועצים בו מבטים בגלל התנהגויות לא נורמטיביות, ילד שלא מצליח להתמודד עם קושי, שינוי, תסכול. ואתם
מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו
ולקבל טיפים ודגשים ממוקדים מאנשי מקצוע בתחום האוטיזם
קיימות קבוצות תמיכה רבות בתחום האוטיזם המהוות פלטפורמה לשיתוף ותמיכה, עם זאת, רבים מרגישים את הצורך בגורם מקצועי שיעביר אליכם את התכלס בכפית.
ולכן פתחנו עבורכם, ההורים, וסגלי החינוך, קבוצה מקוונת שנועדה לתת לכם מידע בנושאים החשובים באמת.
חברי הקבוצה יזכו לקבל טיפים, ניוזלטרים, סרטונים ודגשים מקצועיים שיופצו ע"י צוות המרכז ואנשי מקצוע בתחומי הטיפול השונים (פסיכולוגיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול רגשי, זכויות ועוד).
